גיליון #22 תמונת ניצחון / אוקטובר 2018
שער הגיליון מאת פבל וולברג, לנין שוכב קרמנצ’וק, תצלום צבע, 2018. לצפיה בשער לחצו כאן

9 במאי, 2016, תצלום דיגיטלי, הזרקת דיו, 52x77 ס"מ

9 במאי

Bookmark and Share

החל משנות ה־90 של המאה הקודמת, הפך "יום הניצחון על הנאצים", ה־9 במאי, ליום שמזוהה יותר מכל בישראל עם העלייה הרוסית, כאשר מאות וטרנים של הצבא האדום מקיימים במהלכו צעדות ברחובות ערים מרכזיות. בהשפעת נציגי הציבור של העלייה הרוסית, החליטה כנסת ישראל לציין מדי שנה את יום הניצחון באמצעות דיון מיוחד בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. אך למרות הנופך המעט ממלכתי שקיבל יום הניצחון בעשורים האחרונים, הוא טרם זכה להכרה נרחבת בקרב הציבור הישראלי. בעוד כל ילד ישראלי מכיר את מספר הנרצחים בשואה, בזיכרון הקולקטיבי הלאומי פחות מודעים למיליון וחצי הלוחמים, ל־250 אלף היהודים שנפלו בקרבות ולמאות אלפי מקבלי עיטורי הגבורה.

התצלומים נלקחו במהלך טקס זיכרון עירוני, המתקיים מדי שנה בעיר נהריה מתוך רצון ללכוד את הקונטרסט בין דלות המעמד אל מול גבורת הנוכחים.

אנה מושקין, ילידת העיר גורקי שבברית המועצות לשעבר. סטודנטית במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ולמדה בבית הספר הגבוה לאמנויות סלייד, לונדון.

היסטוריה משפחתית בכלל ואלבומי משפחה בפרט מהווים מקור השראה מרכזי עבור מושקין, בת למשפחה שהיגרה לישראל מברית המועצות כחלק מהעלייה של שנות ה-90. עבודותיה עוסקות בתופעות הקשורות בזמן, בתחושות המעורבות העולות מן ההתבוננות ברגע המצולם, הקפוא, בזמן שחולף, ובמונח נוסטלגיה – בהופעת געגוע נטול זיכרון. עידן הרשתות החברתיות ושיתוף התמונות הכפייתי, אשר שינה את חוקי המשחק בכך שהגבול בין החיים וצילומם אינו ברור עוד, אף הוא במוקד עשייתה. דרך עבודותיה היא בוחנת את תופעת ״מופע הצילום״ – המצב האבסורדי שבו המציאות מתארגנת למען הצילום ולא ההפך.  מושקין חיה ויוצרת בירושלים.

 

www.annamushkin.com