עבודה זו היא שיר הלל לחפץ שכמעט וחלף מן העולם – אנטנה לקליטת ערוצי טלוויזיה ביתית.
בעבר הלא רחוק שימשה האנטנה כסמל מובהק לקידמה טכנולוגית. למרות שהאנטנות אינן בשימוש כיום והוחלפו ברובן בצלחות הלווין, עדיין ניתן לראותן כחלק מן הנוף האורבני. יער האנטנות שאפיין את ה׳חזית החמישית׳ של הבניינים, הפך במהלך הזמן מנושא פונקציונאליות טכנולוגית למגרש גרוטאות מגובב גופי מתכת חלודים שזרוקים כאנדרטאות על גגות הבניינים.
בעבודתו, מלחים גפני מספר שלדי אנטנות בדרגות התכלות שונות ליחידה אחת. הגוף המתכתי מרובה הענפים תלוי בהיפוך מן התקרה, בניגוד להעמדתו המקורית על הגג. כך קורה שהאנטנות "יורדות מלמעלה" אל גובה העיניים של הצופים בגלריה ומאפשרות קירבה אינטימית אליהן.
מעבר לעבודה הפיסולית־החומרית שנעשתה כאן, מנכיח גפני עולם שלם של רעשים שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לקלוט. הוא מעניק קול לרחשים של השדה האלקטרו־מגנטי (שפת האנטנות) על ידי מערכת טרנסדוסרים שחוברו לגוף המתכת, המתמירים את הקולות הסמויים והופכים אותם לרטטים בלתי סדירים. המבקר או המבקרת הנוכחים בתערוכה ומוצרי החשמל אותם הם נושאים על גופם, מייצרים "שיחה" עם גלי הקול של האנטנות, מפיחים בהם רוח ומעירים אותן לחיים.
הקטע נערך בהשראת טקסט התערוכה "ביכורים 2" אוצרת וכותבת: סאלי הפטל נווה, הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, ינואר 2020, צילום: שי הלוי וניב גפני.
↵ החזית החמישית, 2020, שלדי אנטנות, מתמרי רטט, מסגרות עץ, חוטי נחושת
↵ החזית החמישית, 2020, שלדי אנטנות, מתמרי רטט, מסגרות עץ, חוטי נחושת
עבודה זו היא שיר הלל לחפץ שכמעט וחלף מן העולם – אנטנה לקליטת ערוצי טלוויזיה ביתית.
בעבר הלא רחוק שימשה האנטנה כסמל מובהק לקידמה טכנולוגית. למרות שהאנטנות אינן בשימוש כיום והוחלפו ברובן בצלחות הלווין, עדיין ניתן לראותן כחלק מן הנוף האורבני. יער האנטנות שאפיין את ה׳חזית החמישית׳ של הבניינים, הפך במהלך הזמן מנושא פונקציונאליות טכנולוגית למגרש גרוטאות מגובב גופי מתכת חלודים שזרוקים כאנדרטאות על גגות הבניינים.
בעבודתו, מלחים גפני מספר שלדי אנטנות בדרגות התכלות שונות ליחידה אחת. הגוף המתכתי מרובה הענפים תלוי בהיפוך מן התקרה, בניגוד להעמדתו המקורית על הגג. כך קורה שהאנטנות "יורדות מלמעלה" אל גובה העיניים של הצופים בגלריה ומאפשרות קירבה אינטימית אליהן.
מעבר לעבודה הפיסולית־החומרית שנעשתה כאן, מנכיח גפני עולם שלם של רעשים שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לקלוט. הוא מעניק קול לרחשים של השדה האלקטרו־מגנטי (שפת האנטנות) על ידי מערכת טרנסדוסרים שחוברו לגוף המתכת, המתמירים את הקולות הסמויים והופכים אותם לרטטים בלתי סדירים. המבקר או המבקרת הנוכחים בתערוכה ומוצרי החשמל אותם הם נושאים על גופם, מייצרים "שיחה" עם גלי הקול של האנטנות, מפיחים בהם רוח ומעירים אותן לחיים.
הקטע נערך בהשראת טקסט התערוכה "ביכורים 2" אוצרת וכותבת: סאלי הפטל נווה, הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, ינואר 2020, צילום: שי הלוי וניב גפני.