גיליון #19, מה עושים עם אמנות/דצמבר 2017
שער הגיליון מאת גיא קניגשטיין . לצפיה בשער לחצו כאן

Present Absence

Bookmark and Share
אם תשאלו את טַאטוֹ הוא יגיד שפשוט תעיפו לו את זה מהעיניים.
אם תשאלו את נְתָבִּיאַסֶנג היא תציע להתפשט ולעמוד מולה. זה כבר יסיט את המבטים.
אם תשאלו את שוּמָאנִי הוא יגיד שמורחים על זה צואה ורוקדים מסביב טוֹיי טוֹיי. אולי הוא יגיד חרא.
אם תשאלו את אָתַ׳בִּיל היא תשיר אש-אש-מדורה.
אם תשאלו את פְּרוֹפֵט הוא לא יענה כי אתמול בלילה הוא שפך עליה דלי של צבע והוא מפחד, כי הוא חייב לסיים את התואר, אחרת וואי וואי…
אם תשאלו אותי אני אתחמק, אבל אסנן שזה לא לא רלבנטי.

 

מתוך הסדרה Present Absence שנוצרה בשנת 2016 במהלך שהות אמן בדרום אפריקה. הדימויים המקוריים נסרקו מספרים המוקדשים לאנדרטאות בדרום אפריקה שפורסמו בין השנים 1961 ו-1983 ונמצאים בספריית אוניברסיטת יוהנסבורג. פעולת המחיקה מתייחסת לדרישת סטודנטים בהפגנות ברחבי המדינה לדה-קולוניזציה של מוסדות החינוך והתרבות והמרחב הציבורי בכללו. גל המחאה החל בשנת 2015 תחת הכותרת Rhodes Must Fall, וכוון בתחילה כנגד פסלו של הקולוניאליסט הבריטי ססיל רודז שניצב בקמפוס אוניברסיטת קייפטאון. לאחר מאבק שכלל הפגנות, תהלוכות, ונדליזם והתבצרויות ניאותה הנהלת האוניברסיטה להסיר את הפסל ולהרחיקו מהקמפוס. הארוע המתוקשר עודד את התפשטות המחאה לערים נוספות במדינה ואף מחוצה לה.בכל אחת מהתמונות דמות או מספר דמויות שהתייחסותן (הגופנית) אל הריק שנוצר שונה. במקרה היחיד בו נכללת דמות אדם שחור באחד הספרים, הוא מוצג כמי שמסייע בהקמתה של אנדרטה. מרגע זה והילך ״נעלמת״ הדמות מהתיעוד, כאילו ניצבו האנדרטאות במרחב הרמטי נטול בני אדם שאינם לבנים.נראה שהאנדרטה, על אף סגולות ההנצחה והנצחיות שלה, אינה תמיד מנצחת.

 

גיא קניגשטיין, בוגר האקדמיה לעיצוב באיינדהובן ובעל תואר שני ממכון סנדברג, אקדמיה לאמנויות ריטפלד אמסטרדם. פועל במגוון רחב של מדיות וטכניקות בחללי תערוכות, על בימות פרפורמנס, באקדמיה ובמרחב הציבורי. בין אם כתובות או מפוסלות, מצולמות או מבושלות, מוצבות או מוצגות, עבודותיו בוחנות את יכולת ההשתתפות שלו כיוצר ושל קהלו כציבור בעידכון ושיכתוב של נרטיבים היסטוריים והבניות מוסדיות, לאומיות וחברתיות.