The Problem of Other Minds

משנתבקשתי לתרום משהו להרמה בנושא יחסי ציבור
עלה בי האינסטינקט הספקני
שהוא האינסטינקט הפואטי
שהוא התשוקה המטאפיזית

[עמנואל לוינס, כוליות ואינסוף (מסה על החיצוניות),
חלק ראשון, הזהה והאחר
א. מטפיזיקה וטרנצנדנטיות 1. תשוקה אל הבלתי נראה:
"…שום מסע, שום שינוי באקלים ובתפאורה
לא יוכלו לספק את התשוקה הנדרכת אליו (אל האחר, הערת המחבר א.ב.ע)…
…התשוקה המטפיזית נדרכת אל
דבר אחר לגמרי, אל האחר לחלוטין…
…היא תשוקה שלא ניתן לספקה…
…המטפיזיקה משתוקקת אל האחר שמעבר לסיפוקים, …
…זוהי תשוקה ללא סיפוק, …
…אין פירושו כי התשוקה יכולה למשוך ידה ממעשים,
אלא רק שמעשים אלה הם ללא הגשמה, …
…שאיפה טרופה אל הבלתי נראה, … " ]

האינסטינקט הספקני הוביל אותי אל הבעיה הידועה בשם
The Problem of Other Minds
הפיקפוק בדבר קיומן של נפשות אחרות
תרומתי תהיה בהפניית תשומת ליבו של הקורא לעניין זה,
על ידי קטעים שאני מביא
מאדמונד הוסרל ועמנואל לוינס
שקשורים לפקפוק הזה,
שדנים בהיתכנותן של נפשות אחרות והיחסים עימן

אדמונד הוסרל, הגיונות קארטזיאניים, הגיון חמישי,
חישוף אזור הישות הטראנסצנדנטאלית כבינסובייקטיביות מונאדולוגית,
סעיף מב. הצגת הבעיה של התנסות-בזר
כתשובה לערעור בדבר הסוליפסיזם:
‫"‬ בפתח הגיוננו החדש ניאחז במה שעשוי להיראות כערעור רב-משקל.
…שעה שאני, האני ההוגה,
מצמצם את עצמי,
על ידי האפוכה הפינומנולוגי, לאני הטראנסצנדנטלי,
כלום לא נהפכתי ל- solus ipse, …
כלום אין, איפוא, מקום לטבוע בפינומנולוגיה, …
את התו של סוליפסזם טראנסצנדנטאלי? …
הצמצום הטראנסצנדנטאלי קושר אותי לזרם נסיונות תודעתי הטהורות
ולאחדויות המתכוננות על ידי צדדיה האקטואליים והפוטנציאליים.
נראה כמובן מאליו כי אחדויות כאלה אין לנתקן מן האיגו שלי
ועל-כן שייכות הן לעצם הקונקרטיות שלו.
אך מה בדבר האיגו-ים האחרים
שבוודאי אינם אך-ורק בחזקת דימוי ומשהו מדומה בתוכי, …
…אלא לפי משמעותם דווקא אחרים? …
…כלום ניתן לנו, כפינומנולוגים, …לאמר כי
מאחורי הטבע והעולם המכוננים בתוך האיגו באורח אימננטי,
עומד עולם הקיים "כשלעצמו", שיש לחפש דרך אליו? …
…כיצד עשוי אני להגיע מתוך האיגו המוחלט שלי אל האיגו-ים האחרים
שכאחרים אינם בתוכי אלא רק מוכרים לי…
…כלום אין זה מובן מאליו מראש כי שדה הכרתי הטראנסצנדנטאלי
אינו חורג מעבר לתחום נסיוני הטראנסצנדנטאלי, … ?
…כלום אין זה ברור מאליו שכל זה כלול ללא שארית בתוך האיגו הטראנסצנדנטאלי שלי?

ואולם שמא בכל זאת לא הכל כשורה ברעיונות מעין אלה? …
…שמא ניטיב לעשות אם ניטול על עצמנו את המשימה של פיענוח פינומנולוגי,
המתרמזת על ידי המושג של ה- alter ego, …?…
…עלינו להבין…משמעותו של האיגו האחר,
וכיצד הוא מתאמת כקיים ואפילו כנוכח כאן,
באופן המיוחד רק לו,
תחת השם של התנסות הארמונית באחר. …
…כלום ניתן לי לפענח פיענוח כל-צדדי את משמעותם של הנמצאים האחרים…? "

עמנואל לוינס, כוליות ואינסוף (מסה על החיצוניות)
חלק ראשון, הזהה והאחר
א. מטפיזיקה וטרנצנדנטיות 2. שבר בכוליות:
"‫…האחר לחלוטין הוא הזולת… .
…האחר, למרות היחסים עם הזהה, נשאר טרנסצנדנטי לזהה…
…עצם ההיות בתוך שיח הוא הכרה בזכות של הזולת
לדרוש דין וחשבון מאותו אגואיזם ולפיכך הצדקה עצמית… .

‫4. מטפיזיקה קודמת לאונטולוגיה ‬
…היחסים עם הזולת קודמים להבנת ההוויה.
נבצר ממני להינתק מן החברה עם הזולת,
גם בהביאי בחשבון את ההוויה של היש שהוא הינו… .

ב. הפרדה ושיח 1. אתאיזם או הרצון
…לא יתכן היות נפרד אם הזמן של האחד נופל לתוך הזמן של האחר… .
…וטועה מי שמציב, בדומה להוסרל, את הזמן הפנימי בתוך הזמן האובייקטיבי
וכך מוכיח את נצחיות הנפש… .
…ההפרדה תהיה רדיקלית רק אם כל היות יהיה בעל זמן משלו,
כלומר פנימיות משלו,
רק אם כל זמן לא ייטמע בתוך הזמן האוניברסלי… .
…לא החומר אלא הפסיכזם הוא זה שטומן בחובו עיקרון של אינדיווידואציה.
הפרטיות של ה"טודה טי" (ה- "tode ti" מסמל אצל אריסטו את היחיד הקונקרטי.
מטפיזיקה, ספר ז', פרק רביעי.)
אינה מונעת מן היצורים הפרטיים להשתלב בתוך מכלול,
להתקיים בהתאם לכוליות שבתוכה הפרטיות מתפוגגת… .

ג. אמת וצדק 1. החירות עומדת בסימן שאלה
…על האדם למדוד את עצמו כנגד האינסוף,
הווי אומר להשתוקק אליו.
עליו להיות בעל אידאת האינסוף,
אידאת השלמות- כפי שהיה מנסח זאת דקארט,
כדי להכיר את אי-שלמותו.
אידאת השלמות איננה אידאה, אלא תשוקה.
זוהי קבלת פני הזולת,
תחילתה של תודעה מוסרית,
המערערת על חירותי.
לפיכך דרך זו למדוד את העצמי
כנגד שלמותו של האינסוף
אינה שיקול תאורטי.

מקורות:
1) עמנואל לוינס, כוליות ואינסוף /מסה על החיצוניות, (הערת מחבר: פרק א מתיחס למושג תשוקה מטאפיזית)
הוצאת ספרים ע,ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים

2) אדמונד הוסרל/ הגיונות קארטזיאניים
הוצאת ספרים ע,ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים

——————

אמנון בן עמי יליד קיבוץ אלומות,1955. חי ועובד בירושלים. בוגר המחלקה לאמנות של האקדמיה בצלאל (1986) הציג תערוכות יחיד רבות ביניהן בסדנאות האמנים ת"א, גלריה שלוש, גלריה דביר ועוד. הציג בתערוכות קבוצתיות: בברבור, מוזיאון עין חרוד, אוניברסיטת חיפה, מוזיאון תל אביב. בין הפרסים בהם זכה: פרס עידוד היצירה של משרד החינוך והתרבות ,(2008)פרס קרן ברנט ואנאלי ניומן ,(2006)פרס האמן הצעיר של משרד החינוך והתרבות (2001).