הניוזלטר של מנופים השארו מעודכנים. תמיד

 > 
28.10 | כנס ירושלים לאמנות #5

★ כל אירועי הפסטיבל מתרחשים באופן מקוון ★

 

09:30-17:00

הכנס ישודר ממכון ון-ליר, בניין פולונסקי, רחוב ז'בוטינסקי 43, ירושלים

 

 

רגע האמת

רגע האמת הוא נקודת הכרעה או אירוע משמעותי המחייבים אדם לקבל החלטה ומעמידים אותה ואת השלכותיה במבחן. בתקופה הנוכחית נדמה שההגדרה ה"קלאסית" לרגע אחד של אמת או להכרעה הרת גורל עלולה להתמוסס בן-רגע. העולם מתמודד עם אינספור פרסומים שמתבררים כפייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות ודימויים בדיוניים שעובדו כתמונות מציאות, מגפה לא צפויה ובלתי מובנת, דיווחים בהולים על אפוקליפסה אקלימית שמחכה מעבר לפינה וטענות לבהלת-יתר ואי-הבנה של ניסויים ותוצאות מדעיות. רגעים כאלה, שבהם מתעורר ספק באשר לאפשרות לדעת את האמת, הם בעצמם רגעי אמת המעמידים את האדם בפני הכרעות שעשויות להיות גורליות.

 

רגע האמת יכול להתבטא במהלך אקטיבי או פסיבי; הוא יכול ליצור הזדמנות לווידוי, ולחלופין לביסוס של סיפור כוזב. רגע האמת יכול להיות פרטי ואישי, וגם קולקטיבי, קהילתי, מדיני ואף גלובלי. הוא יכול לחשוף אמת קיימת או לכונן אמת חדשה, כאשר כל מהלך וכל כיוון שייבחרו עלולים להשפיע על העתיד באופנים דרמטיים. כפועל יוצא מכך, אמנים, הוגים ובני-אדם באשר הם נדרשים לפעול, לחשוב ולתכנן תוכניות כאשר הם נתונים מצד אחד לאי-אמון מוחלט בתפיסות המציאות ובמתווכיה, ומצד אחר לאי-ידיעה וחוסר ביטחון באשר לקיום האנושי בעתיד.

 

כנס ירושלים לאמנות, הנערך זו הפעם החמישית, הוא יוזמה משותפת של מוסד האמנות הירושלמי מנופים וכתבי-העת "ערב רב" ו"הרמה". הכנס נועד לחבר בין הנעשה במוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים ואנשי מקצוע מעולם האמנות והתרבות בישראל ומחוצה לה.

 

עורכי הכנס: רינת אדלשטיין, רונן אידלמן ויונתן אמיר

מפיקה: אלינה אלכסה 

 

כל כרטיס שנקנה מסייע להמשך הפעילות של פסטיבל מנופים. תודה על הרכישה!

 

***

 

מהלך הכנס

 

09:30–10:00 הרשמה מקוונת. 

 

ברכות ודברי פתיחה + מושב 1 |  10:00 – 11:30

 

שראון פז | טכנולוגיה התנסותית והתנסות טכנולוגית – אתגרים והזדמנויות בדיליי?

החוויה האמנותית מתייחסת תמיד לנוכחותם של צופים ומתארגנת סביבם. השילוב המואץ של טכנולוגיות חדשניות בכלכלה, בחברה ובתרבות, לנוכח המשבר העולמי, מעורר גם את שדה האמנות לבחון הזדמנויות חדשות לבחינת אלטרנטיבות לנוכחות הקלאסית, למעורבות היוצר, לחיבורים והקשרים בין זמן, מקום וחוויה וממשקים שונים ומשונים בין כולם.

שראון פז הוא מעצב התנסותי (Experience Designer), מורה דרך, יועץ חדשנות, אמן ניו-מדיה ויוצר מקומות. מבעלי סטודיו ForReal Team לעיצוב התנסותי וחוויה אינטראקטיבית ומרצה במסלול לעיצוב וטכנולוגיה בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.

 

מתי מריאנסקי | מסעות במרחב הלטנטי: על סף נקודת מפנה בין יצירה לאוצרות

התפתחויות משמעותיות בתחום למידת המכונה הביאו השנה לשורה של אלגוריתמים יצירתיים באיכות שלא הכרנו. במה שונה יצירתיות של מכונה מזו שלנו? כיצד תשפיע ההרחבה הזו על השדה היצירתי ואילו כלים תעמיד לרשותנו?

מתי מריאנסקי הוא יזם בתחום הבינה המלאכותית.

 

רונן אידלמן | אמנות עכשווית בשירות ובהתנגדות למעקב ופיקוח

הצגה ודיון במיצבים, מיצגים ועבודות רשת שמשתמשים בטכנולוגיות מעקב ופיקוח כדי לעורר מודעות לאפשרויות ולסכנות הגלומות בחברת המעקב המאפיינת את החיים בימינו.

רונן אידלמן הוא אמן, מעצב, חוקר ועורך שותף של "ערב רב", כתב-עת לאמנות ותרבות.

 

דניאל קגנוב | ריגול ללא אליבי

בפרזנטציה אפרוס את דרכי הפעולה האמנותית שלי בשנים האחרונות, הכוללות הטמעות במרחבים מוסדיים שונים: מפלגות פוליטיות, תעשיית הבידור או בית-ספר לשוטרים. מפגשי עם המציאות מעוררים שאלות כשלעצמם ומשמשים בסיס לעבודותי.

דניאל קגנוב היא אמנית ישראלית בתחום הווידיאו-ארט והפרפורמנס. בוגרת תוכנית התואר השני של בצלאל לשנת 2020.

 

11:30–12:00 הפסקה 

 

מושב 2 | 12:00–13:30 

 

ד"ר אילת זהר | אסון פוקושימה: ייצוגי משבר והזדמנות בצילום ומיצגים ביפן 2011–2021

ההרצאה תעסוק בכמה פרויקטים שנעשו בפוקושימה אחרי האסון המשולש של מרץ 2011 (רעידת אדמה, צונאמי והתמוססות ליבת הכור הגרעיני), ותסקור את תגובותיהם של אמנים למשבר הקולוסלי, הנעות בין תיעוד אישי, שיתופי פעולה עם האוכלוסייה המקומית והשתתפות בפרויקטים של שיקום ובנייה.

ד"ר אילת זהר היא אמנית טרנסדיסציפלינרית העוסקת בציור, וידיאו-ארט ומיצב וחוקרת תרבות חזותית במזרח אסיה. מחקרה מתמקד בצילום ואמנות עכשווית ביפן.

 

תמיר ארליך | יום ביומו

על יצירה בזמן משבר דרך הפרויקט BIDUD Residency, שבמסגרתו הגיבו אמנים למגפת הקורונה בזמן אמת.

תמיר ארליך הוא אמן רב-תחומי.

 

ענת ברזילי | זין באמנות הישראלית 

על מערך היחסים בין אמנים לאמניות, יחסי כוח ואיך הם התוו את השפה של האמנות המקומית. 

ענת ברזילי היא אמנית, כותבת ועיתונאית לעת מצוא, כיום מנהלת דיגיטל וע. דובר באגודה לזכויות האזרח.

 

הפסקת צהריים | 13:30–14:30

 

מושב 3 | 14:30 – 15:30 

 

בנימין פרידנברג | ריאליה ובדיון בין סוכני תרבות בירושלים

תרבות ומסורת קולנועית בקולנוע ישראלי ופלסטיני והיחסים בין יוצרים המתווכים בין שני חלקי העיר.

בנימין פרידנברג הוא במאי וחוקר קולנוע, מרצה במחלקה לאמנויות המסך בצלאל ומנכ"ל איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים.

 

רועי רוזן | לוסי חולה, עבודה בהתהוות

בספר האמן "לוסי חולה" מצטלבת הנטייה של רוזן לפנטזיה ובדיון עם עימות ישיר עם מחלת הסרטן. גרסה חלקית של העבודה הודפסה עבור פסטיבל האמנות Steirischer-Herbst, גראץ, 2020.

רועי רוזן הוא אמן, קולנוען ומחבר, פרופסור בפקולטה לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל.

 

דניאל אלחסיד | חייבים לראות

עבודת פרפורמנס העוסקת בסיור כפעולה אמנותית ומתמקדת במפגש שבין הנרטיב הרשמי ובין ההיסטוריה המוכחשת בחלל המוזיאון המלכותי של הולנד. העבודה דנה ב"אמת" של המוזיאון וברגע האמת בסיור, שבו היא מתערערת. הפרפורמנס נערך דרך האפליקציה של המוזיאון, המאפשרת גישה ליצירות בימי ריחוק חברתי, ובד בבד מעניקה למדריכה שליטה מוחלטת במבט הצופה. 

דניאל אלחסיד, ילידת תל-אביב, היא אמנית ומדריכה, בין השאר ברייקסמוזיאום. עבודותיה עוסקות בקשרים שבין אמנות למוזיאליות. בוגרת Gerrit Rietveld Academie, אמסטרדם

 

הפסקה 15:30 – 16:00 

 

מושב 4 | 16:00 -17:00

 

הראג ורטניאן | קורונה באמריקנה

שיחה עם הראג ורטניאן על תגובת עולם האמנות האמריקאי לקורונה, להסרת פסלי מצביאים ופוליטיקאים במדינות הדרום ולמאבקים הפוליטיים במדינה.

הראג ורטניאן הוא עורך מגזין האמנות האמריקאי המקוון "הייפראלרג'יק". 

 

מור כהן | האמא של כל המשברים: תגובת עולם האמנות הממוסד למשבר האקלים

כיצד מתארגנים מוסדות וארגונים אמנותיים בנוגע לייצוג, מבניות ואחריות סביב משבר האקלים?

מור כהן היא חוקרת אמנות ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת מנצ'סטר מטרופולין. מחקרה עוסק ביחסים שבין פוליטיקה ואמנות: כיצד פוליטיקה באה לידי ביטוי באמצעים אמנותיים שונים וכיצד מאבקים פוליטיים מייצרים שדות ראייה חדשים.

 

כריסטוף וובר וניקולאוס אקהארד (אוסטריה) | Schade, dass Beton nicht brennt (חבל שבטון לא נשרף)

ייצור הבטון בימינו – החומר שהאדם עושה בו שימוש בהיקף השני רק למים – ללא ספק יוביל לאתגרים סביבתיים משמעותיים עבור הדורות הבאים. יש משהו ציני בעובדה שבעוד שבמחקר, הבטון נחשב לחומר המכונן של עידן האנתרופוקן, התעשייה מהללת אותו כחומר "בר קיימא" תודות למחזור החיים הארוך שלו.

כריסטוף וובר וניקולאוס אקהארד ידברו על העשייה האמנותית שלהם, על ונגד בטון, ועל ניסיונותיהם לפתח שיטות מחקר רב-תחומיות שיתופיות שמחברות בין פרטיקות של אמנות ביקורתית, מדעי הסביבה פוסטהומניזם ופילוסופיה מטריאליסטית חדשה.שני האמנים פועלים כפסלים מושגיים בווינה, כאשר גישתו של כריסטוף וובר ל"ניתוח" פוגשת את פרקטיקת "השזירה" של ניקולאוס אקהרד, ומשתפים פעולה כדי לקרוא תיגר על הבטון כחומר דרך פרוייקטי מחקר אמנותיים.

ואיווה גרייניטה (ליטא) | צביעות של מדוזה

האם אני יכולה לקרוא לעצמי אקטיביסטית אם עשיתי עבודה על שינויי האקלים? האם פסיביות יותר עמוקה (ואפקטיבית?) מאיתות מוסרי רועש של העידן האפוקליפטי? ואיווה גרייניט תציג את הגישה האישית שלה לאקולוגיה, לצריכה, לשירה ולמוצרי חלב.

ואיווה גרייניטה היא כותבת, מחזאית ומשוררת. היא חיברה את הליברטו והייתה מעורבת ביצירת הפרפורמנס-אופרה שמש וים (מרינה), שייצג את ליטא בביאנלה בוונציה וזכה בפרס אריה הזהב לביתן הלאומי הטוב ביותר (2019).

***

 

דימוי חיצוני: אפרת נתן, דגל, ינואר 1974. פעולה מצולמת. צילום: תמר גטר.

 

רועי רוזן, מתוך לוסי חולה, ספר צביעה, מהדורה חינמית שניתנה עבור Paranoia TV, Steirischer-Herbst ‘20

 

X