מיקרו-פרפורמטיביות: מה זה אומר?

מעבדתודעה | מיקרו-פרפורמטיביות: מה זה אומר?

(אנגלית)

שתי תופעות בולטות בשנים האחרונות משנות את מציאות חיינו, ואיתה את התפיסה המסורתית של האדם. המגיפה העולמית של וירוס הקורונה, ולצדו שינויי האקלים והירידה במגוון הביולוגי – הובילו למצב בו אנו, ההומו סאפיינס, נעשים מודעים יותר לעובדה שהחיים שלנו מושפעים בצורה קריטית מתופעות של מיקרו ומאקרו – קטנות מכפי גודלנו, או עצומות מכפי גודלנו. שינויים אלו מערערים את אחת התפיסות רווחות ביותר בהיסטוריה של האנושות – התפיסה האנתרופוצנטרית, ששמה את האדם במרכז.

כיצד מגיבה האמנות לשינוי זה ולצורך לצאת מ"הבועה המזוסקופית" (בגודל האנושי) "שלנו"? כיצד אמנות מאפשרת ליצור חוויות מעבר לממדים שלנו? ומה הם הממדים החדשים בהם "אמנות" מתרחשת?

בהרצאה ירחיב יאנס האוזר, בשיתוף עם קבוצת מעבדתודעה (העוסקת בחוויה כיצירה אמנותית), על "מיקרו-פרפורמטיביות", כמגמה עכשווית ובועטת בפרקטיקה ובתיאוריה של אמנות פרפורמטיבית. נערער על תפיסות המרחב והזמן האנושיות בהן אמנות נוצרת, ונצלול לעולם המיקרו-ביולוגי והטכנולוגי כקרקע ליצירת אמנות חדשה ומרגשת. נבין יחד איך המחקר מגדיר מחדש "גוף" ו"פרפורמנס" בראי האמנות, המדע והפילוסופיה, ואיך כל זה מתחבר לכלכלה, לאקולוגיה, לפוליטיקה ועוד.

ההרצאה תועבר בפורמט חווייתי והתנסותי. נבקש את הקהל להיות לא רק מאזין פסיבי – אלא גם לחוות. לא נדרשת השתתפות מול קהל – אלא השתתפות של האדם בתהליכי חשיבה וחוויה מול עצמו ומול רעיונות. המשתתפות/ים יחשפו ליצירות אמנות מיקרו-פרפורמטיביות מרחבי העולם, ויתנסו באופנים חושיים ומדיטטיביים של תפיסה ושל דימיון, המבוססים עליהן. יחד נפתח סקיצות ראשוניות של פרויקטים סביב מיקרו-פרפורמנס.

ההרצאה מתקיימת בשיתוף מעבדתודעה בהובלת דר מוספיר וכרמל ברנע ברזנר יונס. מעבדתודעה היא קבוצה אמנותית לפיתוח פרקטיס במסגרתו החוויה מהווה את מוקד היצירה האמנותית. כחלק מפיתוח הפרקטיס, מקיימת הקבוצה סדנאות, פאנלים, הרצאות ועוד.

–

דר מוספיר היא כתבת ומבקרת אמנות ועיצוב ב-Ynet, מנהלת אמנותית, אוצרת ויזמת (הרזידנסי בשדמאמא – תכנית שהות-אמן והצגת יצירות שמתקיימת בטבע בקהילה אקולוגית, פרויקט "מעבדתודעה" ועוד), מעצבת ומאפיינת UX-UI ואמנית. מתמקדת בעשייה רב-תחומית ובאופן בו אמנות מתגלמת בכל תחומי הידע והחיים.

כרמל ברנע ברזנר יונס היא בת לאם פסיכואנליטיקאית ואב מדען, בוגרת בית הספר לאמנות רב-תחומית, המכללה האקדמית שנקר. דיסלקטית שאוהבת לרקוד. עוסקת בחקר החוויה הקיומיות היומיומית כאלגוריה לאסתטיקה האיך והמה, מקימה שותפה ושל ערוץ "תשדיר השידורים" טלוויזיה קהילתית, מקימת קהילה, מייסדת שותפה ב Desperately Seeking, אוצרת שותפה ב KDIMON Collection, חברה בקולקטיב פאתוס מאתוס, ויוזמות נוספות כגון משרדי הסוף וחורים שחורים ברשת. עבודתיה הוצגו בין היתר במוזיאון חיפה לאמנות, פסטיבל טראנסמדיאלה, פסטיבל מנורת לילה, הפסטיבל הדיגיטלי, פסטיבל טורנטו ועוד.

יאנס האוזר הוא תיאורטיקן של מדיה, אוצר אמנות, מרצה מבוקש וחוקר, שעיסוקו מתמקד בחיבור שבין אמנות ואסתטיקה לבין ביוטכנולוגיה. כאוצר ואחראי על הפקה ומימוש של פרויקטים אמנותיים הנוגעים בטכנולוגי, האוזר מלווה ומוציא לפועל תהליכים אמנותיים מורכבים, חלקם מצריכים שנים של עשייה מאחורי הקלעים. באקדמיה האוזר כיהן בין היתר כראש תחום האמנות והמדע ב-École polytechnique Paris-Saclay, ראש תחום לימודי האמנות באוניברסיטת מישיגן, University of Copenhagen’s Medical Museion, Image Science at the Danube University Krems (Austria), University of Applied Arts Vienna ועוד.

–

כנס ירושלים לאמנות #7 הוקדש למקומה של אמנות ביחס לסוגיות פוליטיות, אקלימיות וטכנולוגיות בינלאומיות ומקומיות. ההרצאות עסקו בשימוש אמנותי באלגוריתמים וטכנולוגיה לזיהוי רגשות, בחיבור בין אמנות לתהליכים ביולוגיים (ביו-ארט), בתגובות של אמניות.ים ומעצבות.ים למשבר האקלים ובשפת מחול של מפגינים. בנוסף נערכו שני פאנלים בנושאים אקטואליים: האחד הוקדש לתערוכת הדוקומנטה שהוצגה בקיץ בקאסל שבגרמניה, ועוררה דיונים ושערוריות רבות, והשני הוקדש למצבם של אמניות.ים בשעת חירום, מלחמה ופליטות, בהשתתפות אמני.ות מהמרחב הפוסט סובייטי.

כנס ירושלים לאמנות נוסד ביוזמת פסטיבל ״מנופים״ וכתבי העת ״ערב רב״ ו״הרמה״, במטרה לחבר בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים ואנשי מקצוע מעולם התרבות. כנסים קודמים עסקו בנושאים ״חתימה״, ״מה עושים עם אמנות?״, ״בירור יתרה״, ״תכסיס״, ״רגע האמת״ ו"גודש".

אוצרי ומנהלי הכנס: רינת אדלשטיין ("מנופים", ״הרמה״), ד״ר רונן אידלמן ויונתן אמיר (״ערב רב״)

הפקה: אלינה אלכסה אוסיפובה