עוצמה במספרים

זאת חיפושית התכשיט (Jewel Beetles) ממשפחת הברקתיניים ( Buprestidae beetles)
גדלה באסיה וגם קצת באפריקה.

החומר שממנו עשויות הכנפיים הקשיחות של חיפושית זו ועוד חרקים אחרים הוא כיטין. הכיטין הוא פולימר ונחשב לאחר החומרים העמידים שקיימים בטבע. הוא מעניק לחיפושית הגנה מפני דהייה של הצבע המבריק שמעטר את כנפיה.
בבית המלוכה הבלגית מתקיימת מסורת ארוכת שנים של הזמנת אמנים לביצוע יצירות עבור הארמון. המלכה פאולה הבלגית ממוצא איטלקי ואשתו של המלך אלברט –רצתה להאיר את האולם המעט אפרפר של הארמון היודע בכינויו "אולם המראות" שנוצר על ידי המלך ליאופולד השני שזכור כמי שניכס לעצמו את מדינת קונגו.
האמן שנבחר לביצוע עבודת ההארה היה יאן פאבר ( JAN FABRE) מהבולטים שבאמני בלגיה ומי שידוע כילד הרע של הסצנה המקומית. מאז הזמנתו של הפסל אוגוסט רודין במאה ה-19 שייצר תבליטים לא בוצעה יצירת קבע בארמון.
4 חודשי עבודה, 29 אסיסטנטים, 4 שנות הכנה ו1.6 מיליון חיפושיות נדרשו למימוש היצירה שנקראת "Heaven of Delight", שם שהוא הומאז' ליצירת הענק של הירונימוס בוש"The Garden of Earthly Delights".

החיפושית נאספו על ידי חוקרים ומשווקים באסיה. פאבר ייצר שרטוט מקדים מדויק של צורות שונות שנבחרו על ידו וחולקו לביצוע לאסיסטנטים על סמך התמחותם באחד מהמבנים.

הצבע העמיד של החיפושית לא ידהה משך שנים רבות והיצירה תוכל לפאר את הארמון לעוד 100 שנים לפחות. לו נחתה חיפושית תכשיט אחת על נברשת באולם, ספק אם היינו חשים בכך. ההצטברות של כמות החומר הנדיר והשיתוף בעשייה ממחיש כאן "עוצמה במספרים".

בפסטיבל ישראל השנה, יציג פאבר את "הר אולימפוס," אירוע של 24 שעות העוסק בגיבורים של הטרגדיה היוונית. זאת יצירת הבמה האחרונה שלו בה שוב הוא מותח את הגבולות והפעם באמנות המופע. הקהל יוכל להגיע ולהצטרף להתרחשות בכל שלב במהלך אותן 24 שעות ויהיה שותף, לאותו פרק זמן שינכח בה, בקהילה זמנית הנוצרת מתוקף התמוססות גבולותיו הצפידים של מה שאנו רגילים להתייחס אליו כאל מופע.

פסטיבל ישראל הוא גוף מורכב ורב שנים. בבואי לחשוב על ניהול אמנותי שלו עמד לנגד עיני אותו פסטיבל שזכרתי מימי נעוריי – מרחב של מפגש עם יצירות מהעולם ומישראל בעלות איכות בלתי מתפשרת שמהווה פריצת דרך וחושפת את הקהל הישראלי לתהליכים חדשים.
החשיפה לתוכן אמנותי מְחַדֵּשׁ והשאיפה ליצור סביבו קהל – קהילה מעלות שאלות רבות ומאתגרות; לדוגמה, כיצד גורמים לקהל לרצות לראות יצירות שאינן בהכרח קלות לצפייה? איך יוצרים קשר עם קהל שלא הכיר את הפסטיבל ואת האפשרויות שהוא מציע? כיצד הופכים את הפסטיבל למרחב בו לצד הספקטקולריות של המופע מתקיים גם שיח המייצר דיון מעמיק באמנות הבמה והמוזיקה?
אחד המושגים שנתן מענה לאתגרים אלו הוא השיתוף. היה עלינו למצוא [ואנחנו עדין מחפשים ולומדים] את הפעולות הנדרשות לקיומו של מושג זה במסגרת הפסטיבל.
בשנה שעברה נוצרו קשרים עם מוסדות חינוך והשכלה גבוהה במטרה להגיע אל הסטודנטים דרך יצירתן של קבוצות דיון וסדנאות. אחת הדוגמאות לכך הוא יום עיון שנעשה בשיתוף ארגון בימאי ישראל עם אורח הכבוד של הפסטיבל רומיאו קסטלוצי.

בשנה זו נכנס מסלול הסדנאות לשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים והוא החל עוד לפני הפסטיבל עם אמנים ישראלים כגון נאוה פרנקל, יונתן לוי, רות קנר, דודי מעיין, יסמין גודר והלל קוגן והוא ימשיך השנה עם יום עיון מיוחד שייערך בבית הספר לתאטרון חזותי שאורח הכבוד בו יהיה יאן פאבר שהוזכר לעיל. מעבר לכך, בית הספר לתאטרון חזותי מקיים מעין בית ספר נודד בזמן הפסטיבל כך שכל הסטודנטים רואים את כל התוכן של הפסטיבל ומקיימים במקביל דיונים וסדנאות.
אלמנט נוסף ביצירת קשר ושיתוף מתקיים בתוך המרחב של מגזינים אינטרנטיים העוסקים באמנות/תרבות. מגזין הרמה שאתם קוראים בו כעת מממש את הרצון לחבר מעגלים של אמנים וקהל שצורך תרבות לעשייה הדדית של שני הגופים. מהזווית של הפסטיבל חשוב לנו מאוד שאמנים פלסטיים יכירו את התוכן של הפסטיבל ויראו בו מקור של עניין. חלק ניכר מהאמנים המוצגים בו באים מרקע של אמנות פלסטית: יאן פאבר, פיליפ קן, רומיאו קסטלוצי ועוד. הם פועלים בגלריות ומוזיאונים במקביל לעשייה הבימתית שלהם. פעולות דומות נעשו עם המגזינים אלכסון וערב רב.
מעבר לכך, פעולה לא פחות חשובה הייתה ההחלטה להוזיל את מחירי הכרטיסים ולהעניק הנחה לאמנים ועוד יותר לסטודנטים. זוהי קריאה ברורה ומזמינה הפונה לקהל צעיר וחדש לקחת חלק באירועי הפסטיבל מתוך רצון אמיתי לייצר עתיד יחד.
פסטיבל ישראל "סובל" ונהנה ממוניטין של כבוד. מציאות האיזון שבו הפסטיבל ממשיך לתפקד ברמה הממלכתית המצופה ממנו ויחד עם זאת נפתח להוויה צעירה חדשה, עכשווית ואף בועטת היא חלק ניכר מן המשימה העומדת בפניו. את הפנים החדשות המורכבות האלה אנו רוצים לשתף, בתקווה שהקהל שלנו יבין שמשימה זו דורשת השתתפות פעילה מצידו המייצרת חלק בבנייה המחודשת.

*

איציק ג'ולי הוא המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל 2016