תערוכת היחידה המקוונת של גליה הילי פסטרנק, "כל הגבולות כואבים," מהווה חלק מפורמט חדשני שמתקיים במסגרת מגזין "הרמה." במהלכו, פעם בשנה אנו מקדישות גיליון שלם לאמנית או לאמן אחד. בשנה שעברה הקדשנו את גיליון היחיד לניב גפני, ניתן לצפות בו כאן. הפורמט האינטרנטי המיוחד מאפשר העמקה ביצירתה של פסטרנק לצד הצצה לתהליכי המחשבה הנלווים לעשייתה. התערוכה האינטרנטית מורכבת מגוף עבודות חדש ברובו שנוצר כחלק מתהליך ארוך שנפרש על פני שנה ובתוכו שיחות, פגישות, התכתבויות, התנסויות, מחקר ומחשבה עד ליצירת הכמוסה המדויקת והייחודית המוצגת לפניכם.ן. 

פסטרנק (נ.1977) חיה ויוצרת בגבעתיים. בעבודתה האמנותית היא מלהטטת תדיר בין מדיומים שונים. לצורך גיליון זה היא שילבה בין ציור, כתיבה, ולראשונה היא מציגה גם קטעי שירה אותם חיברה, הלחינה וביצעה בעצמה. קטעים אלו, שירי תפילה, קינה, נחמה מהווים מעין מדריכי קול במסע אותו עובר הצופה במהלך השיטוט בגיליון. דרך השילוב בין ההאזנה לקטעי השירה ולהתבוננות בציורי המים, הצופים מוזמנים להקשבה פעילה לציוריה, שירתה כמו מעירה לחיים את הדמויות הניבטות ממשטח הציור. 

ציורי המים שצוירו בחודשים האחרונים, מגוללים סיפורים ביוגרפיים מדומיינים ומסויטים, מצבי רוח המשקפים את שמתחולל בתוך הנפש אך גם את המתחולל מחוצה לה בזמנים הקשים בהם אנחנו חיים. בין הציורים משולבים גם טקסטים שצוירו בכתב יד. המילים בהם נבחרו בקפידה כדימוי משלים. בעבודות המצוירות בסגנון צבעוני ואקזוטי, מתערבלות יחדיו פיגורות מתולדות האמנות, אימהות קדמוניות, רוחניות ועכשוויות ושלל דמויותיה של פסטרנק עצמה כיוצרת, כאם, כאישה, כבת, כתלמידה וכמורה. כל אלו יחד עוברות ביצירה זו מסע המורכב מרגעים של צמיחה, מעבר, עונג ובושה, התפתחות ונסיגה. פסטרנק מנסה להיאחז בהן, בחוכמתן, בידע הנצבר, בניסיון החיים, ברמזים שהן מפזרות בעולמה כדי להגיע לאיזושהי וודאות פנימית, לאישוש של דרכה בעולם.

אך זהו לא רק מסע אישי. 

ריבוי הקולות הצפים מבין הציורים, המושמעים מן המנגינות והניתזים מתוך הטקסטים – מתאחדים יחדיו לבת קול אחת המבקשת לתאר את הורטיגו האנושי שאוחז ברבים מאיתנו בימים אלו. עבודתה היא מעין שיקוף לסחרחורת השוכנת בלבבות אשר נובעת בראשיתה מתוך הפצעים האישיים, האינטימיים והפנימיים ביותר עד אשר אלו פורצים החוצה אל הסְפָר של חוסר הוודאות אותה מכתיבה המציאות. נדמה כי הסיפור האישי, היוצא מתוך גופה של פסטרנק עצמה, מיטיב לתאר כיצד הכותרת אותה העניקה לתערוכתה רלוונטית עבור כולנו בהתמודדות עם הכאוס של ששת החודשים האחרונים – כל הגבולות כואבים.

לכניסה לגיליון היחידה של גליה הילי פסטרנק לחצו כאן