סלמה
מתוך תערוכת היחיד של חמו שאצרה גליה יהב, 2005
מתוך ההודעה לעיתונות:
"בתערוכת היחיד של אירית חמו, 'סלמה', יוצגו תשע עבודות גדולות ממדים משנת 2003.
סדרת 'סלמה' כוללת שבעה רישומים שבוצעו בטכניקת העתקה מעל גבי נייר פחם; מתוך תצלומים שצולמו ברחוב סלמה ביום כיפור.
"נוסף לסדרת 'סלמה' יוצגו בתערוכה שתי עבודות אחרות שבוצעו באותה טכניקה בשנת 2004: בעבודה אחת תעתיקי בריכות-מלון, ובשנייה תעתיקי בתים פרטיים. בשתי העבודות נלקחו הצילומים ממגזיני שיווק ומכירות שונים.
"החיים הנושמים של שכונה (אזור סלמה) מעומתים בתערוכה זו עם הפנטזיה הנואלת על 'איכות חיים' מגזינית, שהיא בעצם פנטזיה על הסטנדרט. העמידה בסטנדרטים כמושא הפנטזיה הלא-מודע של השכונה מצוי בלבה של התערוכה. התערוכה מדברת על הצורך לחקות, גם אם חיקוי דהוי, את הסטנדרט של איכות החיים הצרכנית.
"העבודות מתמקדות בהוויית הרכיבה על אופניים ביום כיפור, דינמיקה של ילדים ש'כובשים' את הרחוב ליום אחד בשנה, ב'עולם שבתוך עולם' המתקיים מתוך השבתת התנועה של המבוגרים. סדרה זו משעתקת באופן 'פרימיטיבי' את היום היחיד בשנה שבו מושבת המנגנון ההיפר-תעשייתי, הטכנולוגי, ובמקומו בוקעת הנוכחות הגופנית, הידנית, עולמם של הילדים-רפאים, כשיבת מודחק.
במבט נוסף מתברר שהילדים מסומנים באמצעות מותגים (של האופניים, של בגדים ואביזרים) כשייכים לשכונה קשת יום, כצרכני זיופים וחיקויים, תעתיקי מציאות בדומה לאופן שבו העתיקו את דמותם אל הדף.
"בחלק מהרישומים חוזרות על עצמן הדמויות מכמה זוויות, כך שנחשף הבסיס הצילומי של העבודות, והסדרה נדמית לרגעים כסטורי-בורד: מחוללת הדמיית תנועה, תזוזה איטית מפריים לפריים.
"רישום ההעתקה של חמו הוא רישום המתנהל מתוך עיוורון, כפעולה גופנית גרידא, בלי לראות את התוצאה הנרשמת על הדף עד לסיום העבודה, רגע של הסרת לוט, בדומה לתהליך פיתוח נגטיב".
אוצרת: גליה יהב
אירית חמו היא בוגרת המדרשה, מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל מ-1997, חי ועובדת בתל אביב.