זה היה ביתי, 2016, פרט מתוך וידיאו
מוסיקה מקורית: אורי פרוסט
צילום: דנה לוי, דניאל נוגווירה, ראוִי פסופולטי
תודה לארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן ספילברג, ומוזיאון השואה, וושינגטון
בסיוע תוכנית התמיכה בפיתוח פרויקטים של ארטיס ומוזיאון אשדוד לאמנות
לחצו כאן כדי לצפות בעבודה
סיסמא: home
טקסט מאת האוצרת רוני כהן־בנימיני אודות העבודה:
בעבודת הווידיאו זה היה ביתי, שלושה מסכים מציגים במקביל שלושה דורות במשפחתה של האמנית דנה לוי: באחד מוצג סבה מצד אמה, קרל ריבשטיין; בשני – אביה, יוסי לוי; ובשלישי – היא־עצמה. לוי תיעדה כל אחד מהם במסע חזרה לעיר ילדותם ולבית שבו גדלו ובו לא ביקרו מאז שנאלצו לעזוב כילדים. סבה של לוי, קרל ריבשטיין, חוזר לסוסנוביץ' (Sosnowiec) שבפולין, שממנה נשלח בשנות ה־40 למחנה הריכוז אושוויץ; אביה, יוסי לוי, חוזר לעיר הולדתו קהיר, שממנה עקר למעברה בחיפה עם עליית משפחתו לארץ בשנות ה־50; ואילו לוי עצמה חוזרת לבית שבו גדלה באטלנטה, ג'ורג'יה – בית שעזבה עם חזרת המשפחה ארצה, לתל־אביב שבה נולדה. נוכחותם של שלושת הדורות בעבודה מבליטה – באילוצי הזמן והמקום – את ההבדל בין הסיפורים הפרטיים; אולם הצגתם במקביל מתכנסת לכדי מסע זהות רב־דורי, כעין פרק בשרשרת הנדודים עתיקת היומין של הגנום היהודי.
העבודה נפתחת בתיעוד של בני המשפחה בעת הגעתם לראשונה לארצות הברית, בשנות ילדותה המוקדמת של דנה לוי. חומרי התיעוד נלקחו מפרק בתוכנית האמריקנית המפורסמת "60 דקות", שהוקדש לתופעת הירידה מישראל והתמקד במשפחת לוי כמקרה מבחן. בפתח התוכנית מאבחן המנחה, מייק וואלאס, את גל ההגירה הישראלי לארצות הברית כשלב נוסף במהלך ההיסטורי, שראשיתו ביציאת מצרים והמשכו ביציאת אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. הכרזתו הדרמטית ורוויית הפאתוס של וואלאס מטעינה את העבודה באירוניה והומור, אך בה בעת מדגישה את ההקשר הרחב המתנסח בעבודה, כסיפור־על הניזון מתורשת הגירה חסרת מנוח.
–
דנה לוי בעלת תואר ראשון מהאוניברסטיה לאמנויות קמברוול קולג' בלונדון ותואר שני בהדמייה ממוחשבת מאוניברסיטת דאנדי, סקוטלנד. היא הציגה תערוכות יחיד רבות בהן: בגלריה פרידמן, ניו יורק; מוזיאון פתח תקוה לאמנות; המרכז לאמנות עכשווית CCA, תל־אביב ועוד. בין התערוכות הקבוצתיות בהן השתתפה: Screen City Biennial , סטוונגר, נורווגיה; הביאנלה לאמנות עכשווית, קרטחנה, קולומביה; בביאנלה הבינלאומית EVA, אירלנד; עבודותיה הוקרנו בטייט מודרן, לונדון; פסטיבל הקולנוע טרייבקה, ניו יורק; מוזיאון תל־אביב לאמנות; באס מיוזיאום, מיאמי; קאדיסט, סן פרנסיקו; מוזיאון על התפר, ירושלים ועוד. לוי זכתה בפרסים רבים בהם: פרס מטעם העיר בודפשט; פרס ביאטריס קולינר לאמן צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים; פרס אמן צעיר, משרד התרבות והספורט; פרס חבר השופטים, פסטיבל המבורג לסרטים קצרים ועוד. בין שהויות האמן בהם לקחה חלק: AIRIE בפארק הלאומי אוורגליידס, ארה"ב; Regards-Croisés, לה האבר, צרפת; OMI ART, ניו יורק; תכנית שהות האמן של מלון פופיק, אוסטריה ושל רובע במוזיאונים בווינה, אוסטריה ועוד. לוי חיה בניו יורק.