ללא כותרת (מתוך הסדרה "אולימפוס"), 2019, תצלום צבע
Olympus
קטעים מתוך הטקסט "אנה ים: "חוק הבית" של הצילום" מאת: רוני כהן בנימיני, אוצרת התערוכה "Olympus", מוזיאון אשדוד לאמנות (פתיחה: פברואר 2019)
[…] מילדוּת הילכו עליה [על ים] קסם אלבומי משפחה שסבתה, צלמת חובבת, צילמה והדפיסה, וסבה ערך ועיצב. כילדה, היא מעידה, הייתה שבה וחוזרת לאלבומים אלו, משננת כל תמונה ורצף עמודים. במהלך לימודי הצילום הרחיבה ים את עניינה במודוס הצילום המשפחתי והחלה לאסוף תצלומים מתוך אלבומים של משפחתה ושל אחרים […] בתערוכותיה, ים משלבת דרך קבע דימויים שאספה מאלבומי משפחה – סורקת, מלטשת, מדפיסה – והם הופכים תחת ידיה לחלק מעבודותיה שלה. אולם בשונה מאמנים/צלמים, שעניינם האמנותי והרעיוני ממוקד בפעולת הניכוס ובשימוש בדימויים מן־המוכן, ים איננה מבחינה באופן היררכי בין דימויים שניכסה לדימויים שצילמה. כולם משתייכים לאותו מהלך המטעין את יצירתה, עד כי לא ניתן להבחין ביניהם.
[…]
במהלך פסבדו־מחקרי בנתה ים בשיטתיות מעין "ארכיון" – "בנק דימויים" רחב היקף הלקוח כולו מתוך אלבומים של משפחות מהגרים מברה"מ לשעבר, שעלו לישראל בשנות ה־90 של המאה ה־20. במסע זה, שארך יותר משלוש שנים והיה כרוך באופרציית חיפוש ואיסוף מורכבת, היא יצרה קשר עם משפחות עולים לשעבר, נפגשה איתם (לרוב בביתם), ביקשה להתבונן באלבומי המשפחה שצולמו בארץ בשנים הראשונות לעלייה, ובאותה פרקטיקה של התבוננות, מיון ובחירה, איתרה מתוכם דימויים העונים לתדר הפנימי שלה. אוסף זה – שבתחילה היה אמור לשמש את ים כחומר גלם בלבד, מונה כיום יותר מאלפיים דימויים ומתוכם נבחרו בקפידה כ-60 דימויים לתערוכה שהוצגה במוזיאון אשדוד לאמנות ב־2019 וכ־200 לספר המלווה אותה.
[…]
רבים מהתצלומים שאספה ים מתמיינים לקטגוריות המסמנות דפוסי צילום ואף יוצרות סדרות מובהקות. ברבים מהם מופיעות דמויותיהם הגאות של המצולמים על רקע המרחב הישראלי, שייצוגיו נעים בין היקסמות ראשונית מגילומי המערביות מצד אחד, ובין התפעלות מנופי "הלבנט" מצד אחר: חדוות הקניות, השפע והגודש הצרכני שבים וחוזרים בתצלומים של דמויות על רקע מדפי הסופרמרקט ודוכנים עמוסים בכל טוב, לצד עגלות קנייה או תא מטען עמוס של הרכב. גם התצלומים של בני משפחה לצד מכוניות פרטיות (או בתוכן) מסמנים התלהבות ראשונית מן הקִדמה, מסמלי הסטטוס של המערב ומהיכולת לצבור רכוש.
[…]
בין הקטגוריות המוצקות מתגלעים כל הזמן סדקים – אלה מתגלמים בתצלומים מוחמצים, בלתי מפוענחים, חסרי שייכות ואניגמטיים, שים בוררת ושותלת בין הקטגוריות: נוף מושלג שנראה לא מפה בתצלום משובש; יד עלומה מושיטה קוץ מתוך סורג; בחור עומד בתוך בור שנחפר בחדר מקלחת; בחור צעיר עם מפית תואמת־חולצה על פניו; נערה מתבגרת עם דיוקן דמות על הברך (שיבוש בצילום); דמויות מסונוורות באור השמש המסמא לרקע קיר לבן המסגיר את צילו של המצלם, ועוד. לדימויים מתעתעים אלו מצטרפים השיבושים המופיעים ברבים מן התצלומים: קרן אור מסנוורת, טשטוש וריצוד, שוליים שרופים או יד שחוסמת את העדשה.
רבים מהתצלומים שבחרה ים מצביעים בגלוי או מרמזים באופן סמוי על אקט הצילום עצמו: תצלומים שמופיעה בהם המצלמה או כאלה שמשתקפת בהם דמותו או צלליתו של הצלם. כך גם במקבצי תצלומים עם רקע זהה ודמויות כמעט זהות, כשרק אחד המצולמים מתחלף (כנראה הצלם), ובתצלומים שיש בהם נוכחות בולטת של מראות והשתקפויות. כל אלו מערערים על הדימוי המוגדר והחד-משמעי, על האפשרות של ייצוג בהיר ונרטיבי. כך מטילה ים ספק ביכולת לנסח מבט רטרוספקטיבי על עלייה זו, מנטרלת את כוחו של הארכיון, ומצביעה שוב על המקום שבו מתהווה יצירתה – המקום שבו מתחולל הצילום והקטגוריות מתמוססות.
–
אנה ים היא בוגרת תכנית ה־.M.F.A האמנות של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ותכנית B.Ed מהמדרשה לאמנות, מכללת בית ברל. עבודותיה הוצגו במוזיאון אשדוד לאמנות; מוזיאון תל־אביב לאמנות; גלריה ברוורמן, תל־אביב; מוזיאון חיפה ועוד. ים זוכת פרס עידוד היצירה, משרד התרבות והספורט; פרס אמן צעיר, משרד התרבות והספורט; קרן מורשה לאמנות, מוזיאון תל־אביב; קרן רבינוביץ׳ לאמנות צעירה ועוד. ים חיה ויוצרת בתל אביב.