בתקופה שמאופיינת בהרבה תחושות בלבול. אחרי שמוסדות, מוסכמות ומבנים רבים התמוטטו על כולנו, נדמה כי יש בנו צורך לשוב חזרה אל הבסיס. מה מקור הצורך האנושי במוזיקה? איך אפשר לחזור לחוות אותה באופן ראשוני וישיר יותר? כשנולדנו, הפקנו צלילים והאזנו להם. לא הייתה הפרדה בין האמן לקהל, כולנו יצרנו, ולשם אנחנו רוצים לחזור, גם אם לערב אחד. להיות ביחד. בשותף.
רות דולורס וייס, יהוא ירון ואלה רונן, שלושה כותבי שירים, מציעים מפגש שהוא יצור חדש – הכלאה בין הופעה, סדנה וחזרה פתוחה; הופעה חשופה. שבה כולם יושבים ביחד כאנשים, ללא הפרדה, ויוצרים מוזיקה ביחד. אם בשירה, באלמנט ריתמי, או בכל אופן אחר, האמנים יבצעו יחד איתכן ואיתכם שירים של שלושתם, וגם שירים שאוהבים במיוחד, תוך כדי תזכורת תמידית להשאיר מקום גם לשיחה, לרגש ולבלתי הצפוי.
אלה רונן – שירה
רות דולורס וייס – פסנתר ושירה
יהוא ירון – בס ושירה
לפרטים נוספים
המערבל | הרצועה המוזיקלית של פסטיבל מנופים
בעיתות משבר אנחנו נוטים לעיתים לחשוב כי עלינו לבחור ביצר ההישרדות, המצמצם והמייעל, ובכך אולי לוותר על האמנות. לכאורה נדמה שאין לנו את האפשרות להרשות לעצמנו לבזבז משאבים על מה שנחשב למותרות. עם זאת, שוב ושוב ההיסטוריה מעמתת אותנו עם העובדה כי את האדם אי אפשר לצמצם לכדי מכונה רציונלית והישרדותית בלבד, וכי ייתכן שבבחירה באמנות טמון ההבדל העמוק שבין קיום ובין החיים עצמם וכי רק היא מה שמאפשר לנו להתפתח, להתקדם ולהכיל גם את המורכבות.
השנה בחרנו לפרק ולהרכיב מחדש את כל מה שנראָה לנו מובן מאליו. כך נוצרו גם המרחבים המוזיקליים של רצועת המערבל בפסטיבל. שלוש התכנסויות של מוזיקה ורוח, מרובות שאלות, הבוחנות ממדים שונים של אמונה, שותפות גורל, התמסרות והרמוניה, ואת היכולת לצייר בדמיוננו את המחר של היום.
מוזמנות ומוזמנים לבוא ולחקור איתנו, להאזין ולהדהד את מה שמתרחש סביבנו ואת מה שקיים לנו עמוק בלב. בואו בהתמסרות ומוכנוּת – להקשיב, להשתתף ובעיקר להיפתח.
כל המופעים יתקיימו בבמה המרכזית על הגג של סדנאות האמנים בירושלים.
