השוואת השינויים המשפטיים שממשלת ישראל מקדמת בשנה האחרונה לתהליכים דומים שהתקיימו בפולין, הונגריה וטורקיה, מעוררת חששות בדבר ההשפעה האפשרית של השינויים על עקרונות דמוקרטיים וחופש אמנותי. מושב ״אמנות בדמוקרטיות חלולות״ ידון ביחסי הגומלין הסבוכים בין התערבות ממשלתית, סצנות תרבותיות ומבע אמנותי בפולין, הונגריה וטורקיה. ההרצאות יציגו היבטים בחוויותיהם.ן ופעולתם.ן של אמנים, אמניות ומוסדות תרבות באזורים הללו, על האתגרים העומדים בפניהם כמי שפועלים במסגרת פוליטית שמאיימת על האוטונומיה האמנותית ועל הנורמות הדמוקרטיות.
היות שאנשי תרבות מהווים כלי מרכזי בעיצובן של חברות, הדיון במושב ישאף להאיר לא רק את האתגרים הקיימים, אלא גם להציע תובנות ודרכים שימושיות לשימור היושרה האמנותית, חיזוק הדמוקרטיה, וקידום דיאלוג פתוח בסביבות פוליטיות מורכבות.
מוחלש אך לא מושתק לגמרי (טורקיה)
זינו פקנולובעשור האחרון הזירה הפוליטית בטורקיה הפכה לבלתי צפויה ובלתי יציבה לחלוטין. בהתאמה, אופי הזירה משמר את המתח הקיים בין פחד משינוי המשטר והקצנתו, לבין התקווה המתמדת לשינוי המגמה באמצעות קיום בחירות ומשאלי עם.
בהיעדר מימון ממשלתי לאמנויות, כמעט כל מוסדות האמנות בטורקיה הוקמו על-ידי שושלות עסקים אמידות ומנוהלים על ידן. מצב זה מאפשר עשייה אמנותית עצמאית ומשוחררת, לכאורה, מהשליטה האידאולוגית והחומרית של המדינה, אולם מערכת יחסים זו הופכת את יחסי הגומלין שבין המדינה, מוסדות תרבות, ועובדיהם למתוחים במיוחד. ההרצאה תתמקד במקרים של מתח וחיכוך בין השחקנים השונים בעשור האחרון, ותבחן את הבריתות המורכבות שנוצרו בעקבות השינויים הללו, כמו גם מגוון אסטרטגיות התמודדות שהופעלו ע״י יוצרים ומוסדות בתגובה להפיכתם למטרה ישירה או עקיפה להתקפות מצד גורמים ממשלתיים.
ד"ר זינו פקנולו היא אמנית המתגוררת באיסטנבול ומשמשת כמנהלת של התוכנית למחקר ויצירה בביאנלה של איסטנבול, ומנהלת התא האיסטנבולי לתמיכה בפרקטיקה מבוססת מצב (Situated Practice) המאורגן על-ידי BAK שבאוטרכט. יחד עם קוקן ארגון היא ייסדה את KIRIK, יוזמה המיועדת עבור אנשים וסוגיות שנופלות בין הכיסאות. כמו כן היא משמשת כחברת מערכת בכירה בכתב העת המקוון Red Thread וחברה במכון לדמיון רדיקלי (IRI).
זהירות, הגמוניה בהקמה! התשתית התרבותית של משטר אורבן בהונגריה – מבט מבפנים (הונגריה)
קריסטוף נאג'יה'א-ליברליות' בהונגריה מוזכרת רבות בדיווחי חדשות תוך השוואה למשטרים סמכותניים אחרים. עם זאת, עדיין לא נחשפנו מספיק להקשרים הגלובליים ולפרקטיקות היומיומיות של שיטה זו. בהרצאתי, במקום לעסוק ב'מופע החריגים' של פוליטיקת ומדיניות התרבות, אבקש להתמקד באופן שבו העיצוב הלאומני של עולם התרבות בהונגריה הוא חלק ממגמה עולמית של עליית הקפיטליזם המדיני. על סמך עבודת שדה אתנוגרפית במוסד תרבות הונגרי מוביל, אדגיש כיצד השינוי היומיומי של תשתית התרבות היא משמעותית לא פחות מאשר ההשתלטות הגורפת על מוסדות תרבות.
קריסטוף נאג'י הוא חוקר אמנות, תרבות וחברה מבודפשט. הוא בוגר מכון קורטו לאמנות ומשלים כעת דוקטורט באוניברסיטה המרכזית באירופה, הבוחן את הפוליטיקה התרבותית של משטר אורבן (Orbán) באמצעות מחקר אתנוגרפי באקדמיה ההונגרית לאמנות. בנוסף משמש נאג׳י כעורך של כתב העת לתיאוריה חברתית Fordulat וחבר בקבוצת המחקר Helyzet Working Group for Public Sociology. במחקריו הוא משתף פעולה עם מכון המחקר המרכז אירופי לאמנות והיסטוריה באוניברסיטת אטבוס לורנד.
שמונה שנים. פרקטיקות פוסט-אמנותיות בפולין בין 2015-2023 (פולין)
ד"ר קובה סזרדרההרצאה תתמקד בפרקטיקות פוסט-אמנותיות שצמחו בפולין משנת 2015 כתגובה לעליית הסמכותנות השלטונית. אדון במגוון פעילויות – השנה האנטי-פשיסטית, הפגנות של קבוצות אמנות או פעילות אקו-פמיניסטיות ועוד – כארגז כלים לא שגרתי המנוכס מחדש בצורתו הקולקטיבית בעתות משבר. בפרפרזה על דברי יז'י לודוויסנקי, תיאורטיקן פולני של אמנות קונספטואלית, פרקטיקות אלה אולי אינן מדמות אמנות, אך הן פותחות עבורנו אפשרויות רבות יותר, תוך שילוב בין עומק רעיוני לבין חתרנות פוליטית. בסיכום ההרצאה יוצגו מחשבות על ההשפעות של שינויים אלה על מוסדות אמנות, ועל מערכות של יצירה תרבותית ככלל.
ד"ר קובה סזרדר הוא חוקר, אוצר ומרצה באקדמיה לאמנויות בוורשה. הוא עובד בשיתוף עם ארגוני אמנים ומגוון פעילים פוסט-אמנותיים, קבוצות של חוקרי אמנות, קולקטיבים ומוסדות אמנות בפולין, בריטניה ומדינות אירופיות נוספות. הוא ערך וכתב ספרים וטקסטים הנוגעים לכלכלה הפוליטית של ההפצה העולמית של אמנות, שביתות אמנות, התארגנויות אמנים עצמאיות, וערך השימוש של האמנות. ספרו האחרון The ABC of the Projectariat: Living and Working in a Precarious Art World יצא לאור בחסות מוזיאות וויטוורת' והוצאת אוניברסיטת מנצ'סטר ב-2021.