סדרת העבודות בתערוכה נוצרה ברובה בהשראת ריקוד הבוּטוֹ, שבו עוסק האמן בעשור האחרון. אלפנדרי מביא אל הבד, באופן מדיטטיבי כמעט, את חוויותיו, את מחשבותיו, את תחושותיו ואת רגשותיו כרקדן בוטו וכצייר באמצעות ציור מופשט וצורני. חלק מן הציורים נוצרים בעיניים עצומות בניסיון לדמות את רגעי המעבר מערות לשינה, רגעים שבהם אנו משחררים את השליטה בתודעתנו ובגופנו.
אודות הגלריה
בית האמנים בירושלים שוכן בבניין היסטורי ששימש בתחילת המאה העשרים את "בצלאל – בית-מדרש למלאכות אמנות" מייסודו של בוריס שץ, גלגולה הראשון של האקדמיה לאמנות ועיצוב. לימים הפך המקום לבית-נכות (מוזיאון) לאומי והוא שימש בתפקידו זה עד להקמתו של מוזיאון ישראל, ירושלים, אז עברו אוספי הבית אל המוזיאון החדש והיוו את גרעין האוספים של מוזיאון ישראל. מאז אמצע שנות השישים של המאה העשרים משמש הבית את אגודת הציירים והפסלים של ירושלים. בניהולה של האגודה הפך בית האמנים למרכז תערוכות תוסס המציע תמהיל מגוון וייחודי של אמנות ישראלית ובינלאומית. תכנית התערוכות השנתית כוללת סדרה לאמנים צעירים בולטים המציגים לראשונה את עבודתם, סדרה רטרוספקטיבית לאמנים ותיקים, תערוכות נושא מקיפות, תערוכות משותפות לאמנים ישראליים ובינלאומיים, ומגוון פעילויות נוספות
